<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ב</h1>
<h2>דף ז.</h2>
אף על גב דאמרינן דזמרא בפה אסירא וכל שכן בכלי אבל בסעודת חתן וכלה מותר פשוט בגטין ובברכות ובסוטה וכתב גאון ז"ל הא דאמרינן זמרא בפה אסיר ה"מ כגון נגינות לאהבת אדם לחברו ולשבח יפה ביופיו כדרך שהישמעאלים קורין להם אשעאר אבל דברי שירות ותושבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה אין אדם בישראל נמנע מזאת ומנהג כל ישראל לאומרם בבית חתנים ובבית משתאות בקול נגינות ובקול שמחות ולא מצינו מי שממחה בזה. ועוד פשוט שם דגזרו על האירוס ר"ל פומא דחד טבלא והוא הנקרא טנבוריני. עטרות חתנים אסורות אבל עטרות כלה מותרות פשוט בגטין ומס' סוטה פירו' עטרו' של כסף המצוייר בנייל וכל שכן של הדס ושל ורד כדאיתא בסוטה. ונהגו לשים עטרות בראשי חתן וכלה והן של זית ר"ל דבר מר להעירנו על מרירות לב על ירושלם ויש אומרים דעטרות כלה וחתנים אסורות אבל שאר נשים מותרות כדאמרינן רבי עקיבא עבד לדביתהו כלילא דדהבא וכו'.
<h2>דף פח:</h2>
פנויה שיצא עליה קול בעיר שהיא מקודשת הרי היא בחזקת מקודשת ולא תנשא לאחר עד שתתגרש. ואם יצא קול כמו כן שנתגרשה מאותו שיצא עליה קול שנתקדשה לו הרי זו בחזקת מגורשת ותנשא בלא גט, וזה הקול מן הגירושין ששובר הקול הראשון נראה לפרש"י שאינו צרי' שיהיה בשעת הקול הראשון ביחד שיאמרו נתקדשה ונתגרשה אלא אפילו שיצא קול הגירושין אחר זמן שיצא הקול הראשון נתבטל הקול הראשון ולקמן כתבתי כי יש שובר א' שצריך שיהיה עם הקול הראשון כגון ספק קרוב לו ספק קרוב לה.
<h2>דף פט.</h2>
אשה שאמר' תן לי זהוב שאת' חייב לי ונתן לה בידה הזהוב וכשנתן לה אמר לה בפני עדים הרי את מקודשת לי כיון ששמעה כן השליכתו מידה ואמרה אינ' רוצה להתקדש אע"פ שיצא קול בעיר אין כאן חשש קדושין כלל שהרי קול ושוברו עמו כיון שהעדים שראו הדבר הם בפניו ומעידים שהמעשה היה כך וגדולי המורים הורו כך הלכה למעשה.
ועוד פשוט ואם יצא עליה קול ממאורסת סתם ר"ל ממקודש' ולא אמרו לפלו' או אפילו שיאמרו לפלוני אבל אמרו שנתקדשה בעיר אחרת אפי' שהקול היה כמו שכתבתי אין חוששין לה.
והקול שצריך בזה הענין אם שמעו קול הברה לבד אין זה קול ואין חוששין לה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות בביתה כדרך המתארסות ובני אדם נכנסים ויוצאים ונשים טוות לאור הנר ושומחות לה ואומרות פלונית נתקדשה היום ולא שיאמרו פלונית מתקדשת היום כי שמא לא נתקדשה. או קול שייך בענין אחר לחוש לה כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלו' והלכו להם למדינת הים ואין אנו יכולים לשאול להם אם הוא אמת וצריך שישמעו זה מפי הכשרים פשוט בגיטין וכתבו התוספות כי אלו השני מיני קול כלומר מה שכתבתי כדי שיהו נרות דולקו' וכו' והאחר כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע וכו' לא פליגי אלא או זה או זה רוצה לומר אי זה מהם שיהיה הוא קול לחוש עליו להיו' בחזקת מקודש'. והקול הראשון לא שייך אלא בקול הקדושין רוצה לומר אותו דבר שיהו נרות דולקות כי לא שייך כלל בגרושין אם יצא עליה קול אחר כך שנתגרשה ממנו כמו שכתבתי, אבל הקול השני רוצ' לומ' כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע וכו' שייך בין בקול הקדושין בין בקול הגרושין. ועוד כתב דמיירי זה כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע וכו' דשמעי תרי מתרי עד ששמעו השנים האחרונים שהלכו למדינת הים כמו שכתבתי ומפי הכשרים כמו שכתבתי למעלה אבל אם שמעו חד מחד או תרי מחד אין זה קול לחוש עליו.
ועוד פשוט ואם יש מן הקול אמתלא רוצ' לומ' שובר ששובר הקול אפילו שיהיה הקול כמו שכתבתי אינו שום דבר כי כבר נשבר כמו בגט או בקדושין שיצא הקול שנתנו ספק קרוב לו ספק קרוב לה או על תנאי אין חוששין לזה הקול שיאמרו שמא נתבטל התנאי או שמא קרוב לה היה וכן כל כיוצ' בזה. וצריך השוב' עם הקול שאם יצא הקול תחלה כראוי כמו שכתבתי ואחר כך יצא עליו השובר אינו שום דבר ונשאר הקול כמו שהיה זולתי בגרושין ממש כמו שכתבתי שאין צריך השובר עם הקול ביחד. ולאו דוקא שובר אלא מקום שובר אם יש מקום שנוכל לומר שמא היה כך או כך וצריך ממש קול מן השובר שאף על פי שלא יהיה אלא שום מקו' שיסתפקו העם לומ' שמא היה שם שובר הרי נשבר הקול ואינו כלום. וכן אם יצא הקול שנתקדשה בשום דבר גרוע שיש לתלות שיאמרו העם כי שמא לא היה בו שוה פרוטה אין חוששין לה אפילו למ"ד דלא מבטלים קלא כדלקמן. וכן אם יצא הקול שנתקדשה לא' מבני פלוני והי' שם קטן פירוש בא' מבניו אין חוששין לה אפי' למ"ד דלא מבטלין קלא כי יאמרו העם שמא לקטן שבהם נתקדשה ולפי' לא היו קדושין כדלקמן וכן אם יצא הקול שנתקדשה לפלוני קטן בשניו הנראה בגופו גדול אין חוששין לה לפרש"י וגרסתו רואי' אם הוא חריף ומפולפל בעניניו כמו גדול חוששין לה ואם לאו אין חוששין לה פירוש שניכר במעשיו שהוא קטן אין חוששין לה ולגירס' רבינו חננאל גרסינן לא הגענו עדין לפלוגת ראובן כו' רוצה לומר אין אנו חכמים כל כך שנדע להפריש בדבר אם כן אם לא הגיע עדין לשלש עשרה שנה ויום אחד אין חוששין לה אפילו נראה גדול פי' לשלש עשרה שנה ויום אחד והוא שיביא שתי שערות כדאמרינן בודקין לקדושין וגרושין וכו'.
ועוד פשוט שם דנחלקו בגמרא אי מבטלין קלא ופירש רש"י אם מבטלין אם שמענו קול היוצא מפי נשים ותינוקות משתקין להו לבטולי קלא אי לא משתקינן להו הואיל ואמרו פלוני שמע מפלוני וכו' וליתנהו דלשאלינהו אי נמי חזרו אותם פלוני ופלוני ממדינת הים ואמרו כי לא היו דברים מעולם ובסורא שהיה מקומו של רב מבטלין קלא ובנהרדעא שהיה מקומו של שמואל לא מבטלין קלא וכתב הרב ר"מ בתשובה דמבטלין קלא כרב וכן בירושלמי דרבי יוחנן סבר דמבטלין קלא דאמר נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי פסולים, בטל השם. ועוד פשוט בגמר' אתרוותא נינהו ופיר' רבינו חננאל כי הכל לפי המקום כי בסורא מקרי ואמרי הילכך מבטלין. ונראה לפי פשוטו כי בחלוק המקומות הדבר תלוי יש מקום שבקל מוציאין קול ושם מבטלין ובמקום שאין מוציאין קול בקל מסתמא אם יצא שם קול יש בו ממש ואין מבטלין אותו. וכתב הרב רבי' אשר לפום צורתא דשמעתא דפליגי בביטול קלא מיירי בקול שיצא בלי שובר ואמתלאה ונתחזק בבית דין ושנתברר לב"ד על ידי אותם שהוציאו הקול שהוא שקר ואין בדבר אלא חשד ורנון שרננו על בית דין שמתירין אשת איש כההיא שכתבתי למעלה דאמרינ' יצא קול שנתקדשה לפלוני וקבלה קדושין ברורים וכו' משני ואמרי עלה אי מיגליא מילתא דקדושי קמא לאו קדושי נינהו מבטלין קלא וכן נראה עקר פשוט בגטין.
<h2>דף פט:</h2>
ועוד פשוט שצריך זה הקול דאיתחזיק בבי דינא פיר' שידעו בית דין ובדקו שהקול היה כך ששמע פלוני מפלוני כמו שכתבתי בענין שידעו שהקול היה שיש לחו' עליו כמו שכתבתי ויש אומרים באו שני' ואמרו לב"ד ראינו נרות דולקות ומטות מוצעות וכו' או שבאו שני' לב"ד ואמרו שמענו מפלוני ופלוני שנתקדשה פלונית וכן כתב הרמב"ם וכן נראה עקר אבל אי לא איתחזיק בבי דינא אין חוששין לה.
ועוד פשוט כי הקול שיצא אחר נשואין ואפילו אחר האירוסין אין לחוש עליו ר"ל שלא יצא עליה קול קודם אירוסין אלא אחר שנתקדשה לאחר או אח' שנשאת יצא עליה קו' פלונית נתקדשה קודם זה אפילו שיצא הקול שקודם זה היו ביום פלוני נרות דולקות ומטות מוצעות וכו' ואומרו' היום נתקדשה פלונית כמו שכתבתי מאחר שיצא לאחר שנתקדש' לאח' אין חוששין לה. וכתב הרמב"ן אפילו יצא הקול קודם שנשאת כל דלא איתחזק קלא בבי דינא קודם נשואין לא חיישינן ליה ולא מחזיקי ליה בבי דינא בתר נשואין.
ועוד פשוט יצא עליה קול כמו שכתבתי ובא אחר וקדשה בעדים ברורים בקדושי ודאי שלא בפני ראשון חוקרין הדבר אם אמת נמצאו קדושי ראשון אינה צריכה גט משני ותנשא לראשון ואם היה בפני ראשון צריכה גט משני ואם לא נמצא אמת שקדשה ראשון אלא בקול שיצא כמו הקול שכתבתי שיש לחוש לה מגרש ראשון ונושא שני אבל לא מגרש שני ונושא ראשון גזי' שמא יאמרו שמותר להחזיר גרושתו מן הארוסין אפילו נשאת לאחר ואם יצא קול שנתקדשה לזה וכמו כן יצא קול שנתקדשה לאחר בענין שחוששין מגרש א' מהם ותנשא לאחר אי זה מהם שירצו וכן פירש רי"ף וכן התוספות.
